הלפרין נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה שהוגשה להחזר כספי בסך של 4,253 ₪, בגין פיצוי על דמי ביטול של כרטיסי טיסה שבוטלו על ידו , בהתאם לפוליסת ביטוח שנרכשה אצל הנתבעת ופיצוי בגין עגמת נפש ואבדן ימי עבודה.

רקע ותמצית טיעונים

התובע (להלן: "התובע") רכש ביום 3/5/12, באמצעות בת זוגתו, כרטיס טיסה ומלון לחופשה משותפת בהולנד, בין התאריכים 22/8/12 – 28/8/12 (להלן: "כרטיס הטיסה").

הנתבעת היא חברת ביטוח (להלן: "הנתבעת") שהציעה פוליסות ביטוח נסיעות לחו"ל למחזיקי אשראי שלCAL (להלן: "כרטיס האשראי" או "חברת האשראי").

התובע שהיה לקוח של חברת האשראי רכש ביום 31/7/12 מאת הנתבעת פוליסת ביטוח (להלן: "פוליסת הביטוח") בגין כרטיס הטיסה שלו בלבד.

באותה העת שהה סבו של התובע במרכז רפואי גריאטרי בית רבקה בפתח תקווה (להלן: "בית רבקה").

ביום 16/8/12 הועבר סבו של התובע לבית חולים השרון בפתח תקווה, שהוא בית חולים סיעודי (להלן: "בית החולים הסיעודי") וביום 21/8/12 נפטר כשהוא בן 93 שנים (להלן: "הסב").

באותו יום ביטלה בת זוגתו של התובע את כרטיס הטיסה של התובע, וזה נתבקש לשלם דמי ביטול עבור כל כרטיס בסך של 170$ (להלן: "דמי הביטול").

על רקע האמור פנה התובע לנתבעת בבקשה לממש את זכותו המפורטת בפוליסת הביטוח לקבלת פיצוי בגין דמי הביטול עבור כרטיס הטיסה שלו בלבד (יצוין כי בת זוגתו של התובע רכשה פוליסת ביטוח דומה, בחברה מתחרה ותבעה את דמי הביטול בגין כרטיס הטיסה שלה מאותה חברה).

בכתב התביעה טוען התובע כי הנתבעת סירבה להשיב לו את דמי הביטול תוך שהיא מטילה ספק בקשר המשפחתי בין הסב לבינו וזאת הגם שהעביר לידיה את כל המסמכים שנתבקשו ושהיו בידו, ולא רק זאת אלא שביקשה מהתובע שוב ושוב – להגיש מסמכים נוספים.

על רקע האמור הגיש התובע כנגד הנתבעת את התביעה שבפניי על סך של 4,253 ₪ בגין פיצוי לפי פוליסת ביטוח שנרכשה על ידו, אצל הנתבעת (653 ₪ שהם 170$); אבדן ימי עבודה (1,800 ₪); הוצאות דואר רשום, טלפון ותחבורה (300 ₪) ועגמת נפש (1,500 ₪).

מנגד טוענת הנתבעת בכתב הגנתה כי התובע לא עמד בתנאי פוליסת הביטוח המפורטים בה, ואף לא קיים את הוראות חוק חוזה הביטוח תשמ"א – 1981, היות שלא שיתף עימה פעולה על מנת לברר את חבותה לתשלום; נמנע מהבאת מסמכים (דו"ח סיכום אשפוז של הסב בבית החולים הסיעודי, ואישור על זיקה משפחתית לסב משום ששמות משפחתם שונים), הגם שנתבקש להביאם מספר פעמים.

בעניין דו"ח סיכום אשפוז של הסב, טוענת הנתבעת כי מדובר בדרישה מהותית משום שיש בה כדי ללמד האם פטירת הסב נבעה ממצב רפואי קודם. לטענתה ובהנחה שהתשובה לשאלה זו חיובית – אין ניא חייבת בתשלום לתובע וזאת בהתאם לסעיף 8 לפוליסת הביטוח.

לחילופין טוענת הנתבעת כי בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח קיימת השתתפות עצמית בסך של 90$, ועל כן התובע זכאי לכל היותר להחזר בגובה של 80$ בלבד.

כמו כן בהתאם לסעיף 11 לפוליסת הביטוח, אין כיסוי ביטוחי בגין עגמת נפש, הפסד ימי עבודה ונסיעות.

דיון

לאחר ששמעתי את הצדדים וקראתי את כתבי הטענות אני מוצאת לקבל את התביעה. אפרט דבריי.

סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 קובע כי על המבטחת חלה החובה למסור את הפוליסה למבוטח. אם לא עשתה כן, אין המבטחת רשאית להסתמך על הסייגים הכלולים בה (ע"א 4819/92 אליהו נ' ישר, פ"ד מט(2) 749, 765-764).

יפים בעניין זה דבריו של י. אליאס בספרו, דיני ביטוח: